חינוך דו לשוני- חינוך לשלום
בתי ספר דו־לשוניים בישראל הינם מוסדות חינוך בהם משמשות הערבית והעברית במידה שווה כשפות הוראה. השקפתם החינוכית היא כי הוראה כזו היא בסיס ליצירת סביבה חינוכית דו־לשונית שוויונית אשר תוביל ליחסי כבוד ושוויון בין שתי התרבויות.
בתי הספר והגנים הדו־לשוניים בישראל הם פרי יוזמתה של עמותת יד ביד: המרכז לחינוך יהודי ערבי בישראל בשיתוף קרנות פרטיות כגון "קרן ירושלים" ו"קרן קרב" וקהילות מקומיות.
נכון ל-2016, פועלים בישראל שבעה מוסדות חינוך דו־לשוניים מרכזיים לגילאים שונים. חמישה מהם שייכים לעמותת עמותת יד ביד. בכל בתי הספר הדו־לשוניים, לבד מבית הספר בגליל, פועלים גם גנים. כל המסגרות הללו מוכרות על ידי משרד החינוך ונתמכות על ידי הרשויות (מועצה או עירייה) שבתחומן הן פועלות.
על פי התפיסה הדו־לשונית, השפה אינה רק אמצעי חיוני לתקשורת הדדית אלא גם נדבך מרכזי בתרבות של כל אדם. עברית וערבית זוכות למעמד שווה בבית הספר, והלימוד נעשה בשתיהן במקביל. השאיפה היא שכל ילד יגיע לכל יכולת לימוד, כתיבה וביטוי בשפה השנייה באופן שלא יפחת מזה של שפתו הראשונה התלמידים לומדים להכיר את תרבות האחר ומתחנכים להכיר בקיום השוני בין התרבויות, מתוך מחויבות לחיפוש המשותף ביניהן.
בתי הספר הדו־לשוניים שואפים לחנך לאורם של ערכי אנוש הומניסטיים כגון: כבוד הדדי, שוויון בין בני אדם, שוויון ערך האדם, יושר, צדק, אמון בין בני אדם וסובלנות. בתי הספר מחנכים לדיאלוג פתוח כדרך חיים הוגנת להתמודדות עם קונפליקטים, מצבי משבר ואי הבנות. מערכים אלה נובעת הכרה וקבלה של השפה, התרבות, ההיסטוריה, המורשת והמסורת של כל אדם ועם. בתי הספר מחנכים ללמידה לעומק של שתי התרבויות, הערבית (פלסטינית, מוסלמית) ויהודית, תוך הכרה בשוני ובייחוד ותוך חיזוק הערכים המשותפים.
תוכנית הלימודים מבוססת על תוכנית הליבה של משרד החינוך עם דגש על ערכים של שלום וחיים משותפים בין ערבים ויהודים ושאיפה שכל תלמיד יתבטא בחופשיות בשתי השפות.
דרך ההוראה כמעט כמו בתי ספר רגילים חוץ משלפעמים יש שני מורים בכיתה אחד ערבי ואחד יהודי.
לפי ראיון עם הורים לתלמידים בוגרי אחד מבתי הספר - בית ספר גלגיל - בית הספר פעל בדיוק כמו בית ספר רגיל, חומרי לימוד, דרך הוראה ומבנה פיזי, יש דגש על שיתוף ההורים ובניית קהילה שמאמינה בחיים משותפים.
בפן, הדו לשוניות נמצא ש תלמידים ערבים שולטים מצוין בשפה עברית אך תלמידים יהודים פחות שולטים בערבית וזה לדעתם מחוסר צורך אמתי לשפה ערבית בחייהם: "מקסימום אני אדבר בעברית עם חברי הערבי" אומרת אחת מהתלמידות
בפן, חיים משותפים אכן יש יצירת חברות והכירות מאוד עמוקה בין תלמידים והורים ערבים ויהודים.
:מצגת
מחקרים:
קישורים:
בית ספר "יד ביד- גשר על הואדי כפר קרע
בית הספר ע"ש מקס ריין בירושלים
סרטון בית הספר גשר על הוואדי בכפר קרע
עמותת יד ביד